תובנה: נטייה להרוס הכל רגע לפני שאני עומד להצליח. לא, אנחנו לא באמת קהילה. לא, מ' לא באמת מספיק טובה בשבילי. בוחן והורס. לא מתאפק. מעליב אנשים. יוצר אווירה גרועה.
תמיד כשאני הורס זה סוג של פחד.- פחד מלהישאר לבד או מכך שאני מרגיש לבד. או שפעם הרגשתי לבד…
אבל להתמסר זה לתמיד וזה בסופו של דבר להישאר לבד. בכתיבה של הספרים הייתי לבד. להצליח זה להיות לבד.
תובנה: קרה משהו שאני מצטער עליו ולא סולח לעצמי. אז אני כאילו "יוצא מהעולם" עד שזה יעבור. במקום להרגיש רע אבל להיות חלק מהיקום, אני נכנס למצב של המתנה, "מחוץ לחיים"- רוצה שזה יעלם או שיעבור כבר.
ס': אבל צריך להזיז את האנרגיה . תמיד להזרים אותה. אין מה להיתקע תוך סרט. בתוך הרוע שיצא ממך, הכיעור.
נדב : אני עושה דרמה מעצמי: בואו נעצור הכל- כי יצא ממני רוע. אי אפשר שכדור הארץ ימשיך להסתובב או שאני סתם אפגוש מישהי נחמדה כי הרי יש בתוכי המון רוע….
תובנות:
הסרט הוא כבר הסבל: לא מה שיקרה בקייטרינג, אלא זה שאני מאמין בזה, פוחד מהתוצאה.
וכל עוד אתה מאמין בתוצאה, היא תנגח לך בפרצוף.
המשך: וכל עוד אתה מאמין בתוצאה, היא תנגח לך בפרצוף….
אתה מפחד מכיעור: הנה תראה כיעור.
מפחד מרכילות: בבקשה! מפחד מהמוות: הוא סביבך.
אם עוד לא פתרתי את בעיית הכסף ורק עקפתי אותה עם איזו עבודה זמנית –שכר מינימום- אז האל לא הולך לוותר לי והא מוכן להכאיב לי. לשם מה?כדי שאגשים את המהות שלי? מה המהות הזו?
האם האלוהות היא אכזרית? נוראית.?
ואם כן אאמין באמת באלוהים: אז לא אקבל כאפות? לא אסבול? אולי כי לא אתנגד למה שקורה.
אם אני מאמין ביופי ובטוב, זה כל מה שאראה?
מה זה הצער הכאב והסבל, ממה הם עשויים?
בחלום אמרתי: השבר גורם לנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים. להתנהג הפוך ממה שאמרנו.
אולי השבר גורם לי לאחוז במעט הכסף שיש לי במקום ללכת על הדבר הנכון. אולי לכן הכאפות והכאב. אז צריך לדעת מה הדבר הנכון ולהעיז לעשות אותו.
ד' אמר שכל התרסקות היא עליית מדרגה. כשאני מרגיש גבוה זה הטוב של המדרגה שבה אני נמצא, וכשפתאום יש התרסקות זה פשוט הרצפה של המדרגה הבאה… אבל זה לא ממש נכון כי יש כל כך הרבה התרסקויות על אותו דבר, ממשהו שאנחנו מסרבים לראות או מזמנים שוב ושוב.
לאתר שלי : כתיבת תוכן שיווקי
מסע פנימי וחיצוני - נדב חייקין בנתור 