יוצאים כבר חודש. יש בי תקווה שזה כבר יהיה זה… אבל העניינים זזים לאט….בשבתות אני עדיין נעלם עם החברים שלי, באמצע השבוע היא בעניינים שלה.
אני מחליט להפסיק את כתיבת הטור השבועי. מאותה הסיבה שהפסקתי לבוא לשיעורי היהדות של ימי חמישי בלילה- אני מנסה למקד את עצמי. להפחית את האינטנסיביות שבחיים שלי ולנסות להתמקד במספר מצומצם של דברים. לפעמים אני גם מבריז משבתות עם החברים בבית הכנסת, כדי להשלים עבודות לאוניברסיטה.
אבל ברמה הרוחנית שוב יש טוויסט: אני חוזר לקרוא ספרים של פאפאג'י -גורו הודי מפורסם- על כך שה"אני" לא קיים באמת.
שוב נסיגה בכל החזיתות. בקשר עם א, אין התקדמות ואני כל הזמן חושב שאולי כדאי לוותר עליו. אני מאשים אותה שהיא לא נפתחת והיא טוענת שאני לא מאפשר לה מקום לרצות אותי.
יום אחד נופל לי האסימון, שאיני מרגיש כלום כלפיה ושלא נוצר בינינו קשר רגשי. אני הייתי כל כך עסוק ב"צורה"- בזה שאני רוצה קשר ובזה שהיא גם מה"רוחניים" אבל גם עם עבר "דתי –יהודי".
ביום שסיימתי את הקשר עם א,, הצעתי לי, לצאת איתי. י, לומדת בסמינר הקיבוצים ומתחילת השנה היא מצאה חן בעיני אבל לא הייתי בטוח וגם ידעתי שהיא ממש לא בעניין של היהדות.
אני מרים טלפון והיא מסכימה…..
מסע פנימי וחיצוני - נדב חייקין בנתור 