צריך להתמקד : אני מוחק מקורות החיים שלי חורים שחורים: הנסיעות הרבות להודו, התקופות בארץ ללא עבודה, שיטים והשנה שלקח לי לחזור משם למרכז. אנשים שאני מתייעץ איתם מסבירים לי שאני חייב לדעת מה אני רוצה. איזו עבודה אני מחפש. ואפילו כמה שעות אני מוכן לעבוד ואיפה. זה בסדר לחפש עבודה שתכניס כסף, אבל צריך להגדיר את המטרות. האם זו קריירה חדשה לחלוטין, האם עבודה שרק תהיה בצל התהליך של התפתחות עם התנועה. הרי כל דבר דורש התפתחות שונה. כנראה שאי אפשר רק לקוות שזה יקרה במקרה ושהעבודה המתאימה בדיוק תגיע, צריך לכוון אל הדבר שרוצים.
ואז נופל האסימון:
להתמסר לחיים! התמסרות מוחלטת לחיים. ללכת על הכל, ולא לשמור דבר לעצמי. לסכן אפילו את המקום ה(כאילו) גבוה של "אי- ההזדהות".
כי בסופו של דבר, האתגר הגדול אינו 'לא להאמין לאשליה', אלא: 'כן להאמין לאשליה'
אחרת כל הזמן יש 'הולד בק', עצירה עצמית. כל פעם שאני מתחיל לעשות משהו ומתייחס לזה ברצינות, אני פתאום מפסיק ונזכר ברכיב האשלייתי שבו.
וכשמאמינים באשליה אז אסור למצמץ. אני חייב להאמין באמת שאני אוהב, להאמין באמת שאני חייב למצוא עבודה, שאני צריך להעמיק, להתקדם.
אם אני ממצמץ ,אני כאילו שובר את האשלייה, אבל בגלל שהיא כל פעם חוזרת, אני נשאר תקוע.
לכן חייבים להציב מטרות וללכת עליהן בכל הכוח.
(אם בכל זאת יבוא לידי ביטוי הידע הרוחני- אז כך: שלא יהיה איכפת מהפירות- זה הידע האמיתי. לעשות את מה שהוחלט ומה שדרוש, מבלי להיות תלוי בתוצאה.)
זה כמו לשחרר אותה בתוכי ואז בחוץ ללכת על זה באופן מוחלט.
ההבנה על להתמסר לחיים מפוצצת אותי. וגם יוצרת בהירות:
"עד שאתה מתבגר ומתמסר, הכל נראה מאוד מורכב. אחרי שאתה מתמסר ועושה את מה שנדרש- הכל מאוד פשוט. כאילו נתתי לדבר אחד משמעות- לחיים- וכל הזוטות לא מדאיגות. ואז אפשר למלא מחדש את החיים במשמעות. אם אני רוצה לעשות קידוש אז אני עושה, אבל זה לא חייב להעיד עלי משהו. כל עוד לא בחרתי בחיים- כל דבר היה אמור להעיד מי אני, ולכן היה משמעותי, כבד.
אני מבין שבשביל למצוא עבודה, אני צריך להתחזק ומתחיל לרוץ בפארק.
קובע תור לרופא- כדי לטפל בבעיות בקיבה שאני גורר כבר שנה. אני חושד שמתגורר אצלי בבטן איזה חיידק קטן ועקשן, שטורד את מנוחתי. בתוך העומס המדומה שהיה לי בחיים- לא טיפלתי בזה כמו שצריך.
עכשיו אני מבין שזה הכרחי. דווקא שאני משקיע יותר זמן בחיפושי עבודה ונהיה יותר עמוס- חייבים לזכור מה הכי חשוב ומה הם היסודות שעליהם אני רוצה לבנות את המבנה החזק.
מסע פנימי וחיצוני - נדב חייקין בנתור 