מסע פנימי וחיצוני – נדב חייקין בנתור

21.6 נזכרתי בספר "חלקיקים אלמנטריים" ונהייתי כבד. בספר כתוב "בלב ההתאבדות המערבית, לא היה להם סיכוי". ואז אני נכנס למחשבות על בעד ונגד. חומרנות מול אחריות. להיות כישלון מול להיות הצלחה. רות אמרה שאנחנו משקיעים יותר מידי כוח כי אנחנו נמנעים מלהיות בתוך הדבר עצמו, בתוך התנועה. אולי גם אני חושב יותר מידי ולא נמצא פשוט בתוך התהליך, בתוך האי ידיעה, החיפוש. להפסיק לחשוב יותר מידי ולהפסיק לחשוב בקווים ישרים. להפסיק לחשוב על התוצאה.
אבל זאת בדיוק הסיבה  שהקול של האחרים לא מרפה: כי אני צריך להציג ל'אחרים' פתרון!
צריך להציג לאחרים פתרון ובעצם מציג לעצמי בעיה. אני בבעיה. אני הבעיה. אני רוצה שהשינוי יבוא אינסטנט. לא מעוניין במהות של התהליך- קרי לברר מה אני רוצה ומה מתאים לי- אלא רוצה את התוצאה.
התוצאה לא תציל אותי. רק המהות תציל אותי. בחירה במהות, ומשם ללכת אל התוצאה.
כשאמרו לי שזה תהליך שלוקח חודשים לא האמנתי. רציתי ישר את המעטפת, את מה שאני חושב שאמור לקרות.
טנטרה