יושב ומקשיב לשירים של שלמה ארצי ביוטיוב. להלן מספר מחשבות שעולות בי : ב1990 שלמה הופיע במצדה (כך אני רואה בקליפ שביוטיוב). אני הייתי אז רק בן 15. הייתי בפסטיבל ערד באותו הקיץ אבל הייתי ילד ממש. לעומת זאת, ב1998, זה עדיין רק שנות התשעים, אבל אני כבר הייתי אחרי צבא, בטיול להודו וכל חיי השתנו שם באשראם. מה שאני מנסה להגיד זה בסך הכל שיש הבדל תהומי בין גיל 15 לגיל 23 למרות שזה רק 8 שנים. ….לא נשמע עמוק במיוחד, הא?
שלמה ארצי מעלה הרבה זכרונות. ב86, ואני רק בן 11 נסענו לגור באוסטרליה וקיבלתי במתנה את "לילה לאר שקט" של שלמה -קסטה שלימדה אותי לאהוב מוסיקה.
ב88 חזרנו ואז כולם שמעו את חום יולי אוגוסט. רק עכשיו, בלילה כשאני מסתכל ביוטיוב אני רואה שעל העטיפה שלמה צייר מגן דוד – ושזה הגיוני כי זה התקליט בו הוא מתחבר ליהדות שלו ולעבר שלו ושל המשפחה שלו בשואה.
שלמה כבר לא צעיר ואפילו אני כבר בן 36. אבל במובן מסויים שלמה הוא תמיד משהו מיוחד עבורי.
מסע פנימי וחיצוני - נדב חייקין בנתור 