גילוי בלתי נאות: אני כבר לא קורא ספרים כמו פעם. אפילו לא חצי ממה שהייתי קורא. פעם הייתי איש של ספר. היום אני איש של תנועה במקרה הטוב….
ובכל זאת אני אצהיר שהספר של ניקול קראוס "בית גדול" הינו ספר נפלא והינו יצירה ספרותית מדהימה ורחבת יריעה. גם כישראלי וכיהודי הכתיבה של קראוס מחברת אותי למקום שבו כולנו היננו כל כך יהודים.זה מאוד מרשים לראות סופרת אמריקאית , צעירה יחסית, שמצליחה להאיר בצורה כל כל מדוייקת וכל כך מיוחדת את האדם היהודי באשר הוא.
אך גם ללא היהדות זהו ספר יפה וחזק. אם יש לי טענה אחת היא שלקראת הסוף כל הדמויות מגיעות למבוי סתום מאוד טראגי ואין בספר כמעט סיומים אופטימיים. דבר נוסף – לא ביקורת אך הייתי שמח לשמוע עוד קצת על חלק מהדמויות. בעיקר על יואב , על לאה ועל בת זוגתו של יואב.
כיף לדעת שיש אנשים שכותבים כל כך נפלא. כיף לחזור לקרוא ספרים שמשפיעים עלי וממלאים את הנשמה.
תודה לניקול קראוס היהודיה והסופרת הנפלאה.
מסע פנימי וחיצוני - נדב חייקין בנתור 