לפני חודש נזכרתי באמנון ליפקין שחק ותהיתי מדוע הוא נעלם מהפוליטיקה כל כך מהר. היום התבשרנו שהוא נפטר, וכנראה שהיה חולה.
יהי זכרו ברוך. לכן החלטתי לכתוב היום על פוליטיקה. שלמה ארצי אומר ש"הכל פוליטיקה" בשיר עבד הממהר. וזה לקוח מהספר של דוד גרוסמן "הזמן הצהוב", שם הוא כותב "הכל בוליטיקה" כי כך מבטא זאת עבד.
אני אזרום קצת עם אסוציאציות: אח שלי אומר שמפלגת העבודה זנחה את כוונות השלום שלה ופנה רק לכיוון סוציאל דמוקרטי – רק לכיוון של המחאה. האם זה אומר שהשלום רק הולך ומתרחק? בשנות התשעים, כשהיינו בנוער העובד, האשמנו את מפלגת העבודה שהיא רק עושה שלום וזנחה את הסוציאליזם.
מעניין מה זה אומר שכעת התהפך הגלגל. זה כמובן משמח לגלות שהמחאה נתנה לנו עוד כמה פירות מלבד סתיו שפיר….. מצד שני זה די עצוב שגם מפלגת העבודה כבר לא מאמינה בשלום.
אני, דרך אגב, הייתי בטוח שהמחאה הייתה כישלון חרוץ ושסתיו שפיר היא רק עלה התאנה המוכיח זאת. אך מסתבר שבכל זאת היא חילחלה מעט עמוק יותר.
אז לסיכום, אם הכל פוליטיקה אז נתפלל שהפוליטיקאים יעזרו קצת בדרך ליצרית עתיד טוב יותר לנו ולעם הפלסטינאי.
מסע פנימי וחיצוני - נדב חייקין בנתור 