עוד עלי – נדב

הי

החודש מלאו לי 43 שנה . נולדתי בקיבוץ מעגן מיכאל. בגיל 23 עזבתי את הקיבוץ ונסעתי להודו.

כלומר בדיוק לפני 20 שנה השתנו חיי והתחלתי את החצי השני של החיים שלי…

בשנת 2000 חזרתי לישראל, לאחר מספר שנים בהן 'נתקעתי' בהודו.
בארץ התחלתי ללמוד תנועה, אצל מורתי, ומאז אני לומד אצלה ומלמד שיעורי תנועה לפי דרכה.
בשנים הללו למדתי תנועה גם בסמינר הקיבוצים, שם סיימתי תואר ראשון בהוראת תנועה. כמו כן הושפעתי מדרכו התנועתית של אריה כלב ומעקרונות הלימוד של שיטת פלדנקרייז ושיטת אלכסנדר.
בנוסף, אני עוסק בכתיבה, ופרסמתי שני רומנים, שראו אור בהוצאת "ספריית פועלים". הרומן הראשון הוא "האם עד כאן?" שראה אור בשנת 2001, והרומן השני, "צריך הרבה אהבה", ראה אור ב2004.
העבודה התנועתית, כמו גם הכתיבה, מתמקדת בצורך שלי לשתף אנשים בעולם הפנימי שלי, על מנת לאפשר להם לבטא את עולמם הפנימי בצורה בהירה יותר.
בשיעורי התנועה, מצליחים המשתתפים לשנות הרגלי יציבה, לחוות קרבה לעצמם ולהתחבר לדימויים ומחשבות שלא היו רגילים אליהן.

המורה הגדולה ביותר בה נתקלתי בחיי ולה אני חב את כל הכשרתי המקצועית וחלק רב מהתפתחותי הרוחנית היא רות. כבר שנים שאני לומד אצלה ועדיין רחוק מלסיים. אין עוד מורה כמוה בתבל.

 

נוסף ממנו הושפעתי רבות הוא ניצן שסייע לי רבות בהבנה של תנועה הגוף.

מורה גדול שהשפיע עלי אף שמעולם לא פגשתיו הוא אושו. פגשתי את אושו בגיל 23 כשטיילתי בהודו. מהרגע שנכנסתי לאשרם שלו השתנו חיי ומאז העולם הרוחני הוא חלק בלתי נפרד ממני.

 

מידע על ברזי כיבוי אש והידרנטים

מאמר באתר על הגישה שלי לתנועה

 

 

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.