במהלך 20 השנים האחרונות פסעתי בדרכים רוחניות שונות ומגוונות. איני מתיימר לומר שהייתה בהן עקביות כלשהי או שהמטרה הייתה ליצור איזו תמונה כוללת. לא. זה פשוט קרה ככה.
מה שכן היה איתי בכל השנים האלו זו השאלה התמידית אותה חקרתי: כיצד מתבצע שינוי. אצלי ואצל אחרים.
מה מאפשר לאדם מסויים לעבור טרנספורמציה בנקודה מסויימת, ובנקודות אחרות להישאר תקוע שנים.
מה מונע מאנשים לעשות שינוי טרנספורמטיבי מקיף ומה מאפשר את זה?
יש רגעים שנדמה לי שאני יודע את התשובה ויש רגעים שכואב לי הראש רק מלחשוב על זה.
חלק מהתשובהנשמא בכך שזה כנראה צירוף של דברים.
בשיחה שניהלתי עם חבר בפייסבוק כתבתי לו כך:
אני כן נוטה לפצל את הדברים: הפסיכולוגיה או התרפיה מאפשרות לך להבין את הדברים בצורה טובה יותר. לדוגמא אני עשיתי שוב את הפריימל לפני שנתיים והבנתי דברים חדשים ותובנות חדשות. אבל איכשהו השינוי הרוחני לדעתי קורה ב ב"לבל" אחר, שבאמת לא קשור לאמונה או לדת. אפשר לקרוא לזה מזל או חסד לדעתי. ואז פתאום התובנות הפסיכולוגיות הופכות לחלק ממך. ככה זה בחוויה שלי
במה מדובר:
שינוי פסיכולוגי מאפשר להבין את הדברים בצורה בהירה יותר. אך האנרגיה של השכל היא אנרגיה חזקה. וגם "להרגיש טוב" או "לקבל את עצמך" נמצאים לעיתים בסקאלה של הראש, המיינד או המחשבות.
לעומת זאת – היכולת לראות את האחר, או להיות עם לב פתוח קשורים לאיזושהי טרנספורמציה שהיא גם אנרגטית וזו אולי הסיבה שהיא לוקחת יותר זמן.
אולי זו הסיבה שדברים רבים שלכאורה הבנתי כבר בגילאים צעירים – לא ישבו במקום כי בעצם לא הייתי מוכן אליהם.
בשנתיים האחרונות -מאז שחגגתי 43, אני מרגיש שינוי שעברתי. ואם נהיה רוחניים לרגע -אין זה מפתיע שבשנים אלו פגשתי שני מורים גדולים:
ניצן – שמלמד את החיבור לגוף ואת החיבור האנרגטי
וסוראן – שמסביר את הפסיכולוגיה של התהליך.
שוב – מעולם לא טענתי שיש דרך אחת , אבל אצלי השילוב הזה יצר סוג של חסד שמאפשר לי להבין את הדברים טוב יותר ולראות מעבר לקשיים, לתלונות ולפחדים.
כמובן שזה נבנה בהדרגה, ומאז גיל 40 "חזרתי" לעבוד על עצמי ולשנסות לשפר את חווית החיים שלי.
אמשיך בקרוב
מסע פנימי וחיצוני - נדב חייקין בנתור 