מסע פנימי וחיצוני – נדב חייקין בנתור

נשמע דרמטי נכון? אבל אני חושב שמבחינה רוחנית זה ממש מהפכני עבורי.. בהחלט השינוי הכי גדול מאז גיליתי את סוראן לפני בערך חמש שנים

אז קצת תובנות לגבי זה:

הרעיונות של אברהם ואסתר היקס איפשרו לי לעשות שינוי שמשום מה לא חשבתי עליו קודם: להתמקד במה שחיובי ולעזוב את מה ששלילי. אצל סוראן יש את הקטע של להביע את הרגשות השליליים ואפילו לבכות בשירותים, אבל בסופ]ו של דבר זה לא הוציא אותי ממקום שרואה את מה שחסר בחיים, את מה שלא מושלם. ואז אסתר פתאום שינתה לי את נקודת המבט. אני חושב שזה עניין של מוכנות, כי לפני כמה שנים זה בטח היה נראה לי פשטני מאוד. בגדול לא מדובר על "לראות את הטוב", אלא על רצון להרגיש טוב. ואז זה נהיה פשוט, כי אתה נהיה לא מעוניין יותר בלחשוב על משהו שחסר או שלא טוב אלא על: מה שכן טוב עכשיו + מה שהיית רוצה שיקרה. והשילוב הזה מאפשר לא לוותר על הרצונות וגם לא על המודעות – אלא פשוט להפוך את מה שכאילו חסר, למשהו שאתה רוצה להכניס לתוך החיים שלך. אצל סוראן גם המטרה היא להרגיש טוב, אבל הדרך שלו היא קצת אגרסיבית יותר: לצאת מתוך הנחה שהמצב לא ישנה לעולם ולכן לוותר על התקווה… עם אסתר אתה כאילו עולה שלב ומתחיל לסדר לעצמך את המציאות בה אתה חפץ!!

המלצה לפני ראש השנה: הזמינו יועץ איטום נגד גשם ונזילות