מסע פנימי וחיצוני – נדב חייקין בנתור

שוב כותב לכם על ההרצאות של סוראן, שאת ההרצאות שלו אני שומע לעיתים ביוטיוב.

הפעם הוא מדבר על כך שלא צריך לקרוא סימנים מהיקום, ובכלל, הרוחניות האמיתית אינה להיות רוחני שמנסה להאכיל כל הזמן את האגו שלו ב"סימנים" ומנסה בעזרת הסימנים לנוע לעבר המטרות שהציב לעצמו, שהן בדרך כלל או התפתחות רוחנית, או הבנה טובה יותר של היקום או הגעה למטרות שנדמה לנו שאנחנו רוצים.

סוראן מציע להשליך הכל – אך לא מפני שה"אני" לא קיים, כפי שאני הייתי כותב פעם וכפי שנהוג לומר במסורות רוחניות כלשהן.

לא. סוראן אומר פשוט להתמסר למה שקיים כי זו הדרך היחידה להרגיש טוב ולא להיות משועבד לפיצול או לרעיונות שלנו או לפנטזיות שלנו.

ה"סימנים" היחידים לדעת סוראן הם אלו שכבר קורים. והם מסמנים בעצם על עצמם…. הם מסמנים שהם הסימנים הנכונים. הם מסמנים שזו המציאות איתה אנחנו צריכים להתמודד – המציאות שמתרחשת כעת….

ופרסמות השבוע: הפקת פרסומות וסרטי תדמית לעסק שלכם

 – לאחרונה התחלתי להאזין  לשיחות עם "סוראן"  – ישות כלשהי שהתכנים שלה מועברים בתקשור על ידי בחור ישראלי בשם שי גרברז.

כבר עכשיו עולה בי רצון כלשהו להסביר ש"אני לרוב לא מתחבר לתקשורים" בלה בלה בלה… שאני דווקא בדרך כלל בחור רציני וארצי. ולא ממש מאמין שיש בכלל ישויות בחוץ לעולם שלנו וכו וכו…. אבל – למרבה השמחה , אני לא מאזין לקול הזה בתוכי, ואני מסוגל פשוט להאזין למילים של סוראן וללמוד מהן. בלי שום צורך להגדיר את עצמי ביחס אליו ובלי צורך לחשוב מי הוא ומה הוא.

וכשחשבתי על כל זה  – נזכרתי בשנת 1998, לפני 20קצת יוצר מעשרים שנה, כשהגעתי במקרה לאשרם של אושו בהודו.  המוני ישראלים חלפו אז ליד האשרם והסבירו לי ולאחרים ש"לאושו היו 50 מכוניות רולס רויס" ו"היו לו המון שעוני יהלומים"  – ולכן הם לא חושבים שכדאי להיכנס לאשרם. הם גם הסבירו שבעצם זה שמבקשים כסף בכניסה לאשרם -מצביע על כך שזה לא רוחני….

אני למזלי פגשתי שם באשרם אנשים אחרים, אנשים ששאלו אותי אם אני רוצה לקבל את מה שנותנים כאן או שאני מעדיף להחזיק בדעות וברעיונות הישנים שלי…. למרבה המזל – ברגע ההוא הייתי מספיק אמיץ כדי לשים את עצמי בצד ופשוט להיכנס לאשרם ולקחת משם את מה שאני יכול.מה זה בעצם אומר? זה אומר שאנשים מעדיפים להישאר כבולים על ידי רעיונות ישנים ודעות שנקבעו מזמן, מאשר לוותר עליהם ולאפשר לעצמם להשתנות. אנשים מעדיפים את הביטחון של חוסר השינוי, אפילו אם פירושו המשך הסבל.  אני באמת מבין מדוע- זה מפתה להמשיך לחשוב על עצמנו שאנחנו מיוחדים, שאנחנו אחרים ולא כמו כולם, ושיש לנו חשיבה עצמאית.

כמובן שהאמת היא הפוכה, אך לנו קשה לראות שהמחשבות הללו – שאנחנו תופסים בייחודיות לנו – "הושתלו" אצלנו על ידי מישהו אחר.

סוראן מפנה למאזינים שלו שאלה ומציג שתי אפשרויות:

אם אתם לא מאמינים בגלגולים וחושבים שבאתם לגלגול אחד – אז יאללה: תחגגו, תשתחררו ממתח ומרעיונות שלא עושים טוב

וגם אתם כן מאמינים שממשיכים להתגלגל כל עוד סובלים – אז יאללה- תנסו להפסיק לסבול.

כשהייתי צעיר יותר הייתי מנסה לשכנע אנשים לוותר על הרעיונות שלהם ולאפשר לעצמם להשתנות.  הייתי משתמש בדימוי של קרישנמורטי: דמיין שהבית שלך עכשיו בוער. האם תתחיל לקחת כל מיני חפצים או שפשוט תקום ותברח. הרעיון הוא שאם אין ברירה אז אתה מתייחס למה שחשוב לך. אבל בכל זאת רוב הזמן אנחנו בוחרים להחזיק במחשבות, רעיונות ודעות שאספנו.

המון מהדעות האלו – קשורות לדרך מה אנחנו רוצים שיראו אותנו, למה שאנחנו חושבים שחושבים עלינו וכו. וזה מושרש כל כך עמוק אצלנו, שמאוד קשה לנו (לי לפחות)  לספר למישהו על משהו מדהים שפגשנו או שקרה לנו בלי להתנצל

אז אני לא מתנצל ופשוט ממליץ לכם להקשיב לסוראן. מילים חכמות של אמת

אני לא יודע אם שמעתם, אבל בפסח היה כאן בטבעון פסטיבל גדול בשם פסטיבל שייח אברייק. בפסטיבל השתתפו אלפים והוא   . היה מבוסס על יצירה עצמאית של תושבי טבעון והסביבה (עם קצת חיזוקים מבחוץ). מה שהיה במסיבל זה עשרות הופעות, עשרות סדנאות, מסיבות בבתים פרטיים, מופעי רחוב, אקטיביזם, תערוכות וכל מה שאפשר. אני לא ארחיב על הפסטיבל -אבל מאז קרית טבעון בפריחה ובשגשוג. תרבותי ורוחני

כעת התחיל שבוע הספר וגם כאן מורגשת השפעת פסטיבל שייח אברייק: : בספרייה החליטו לא להביא ספרים מבחוץ למכירה אלא למכור ולהציג רק ספרים תוצרת תושבי הקריה.

בנוסף לכך מתקיימים במהלך שובע הספר אירועי תרבות מיוחדים בחינם, ואפילו מסיבה לילית בספריה והופעות מיוחדות ומופלאות.

עבדכם הנאמן, אשר פירסם בעבר שני רומנים בהוצאת ספריית פועלים, ובשנה שעברה ספר נוסף בהוצאה עצמית – שמח על ההזדמנות.  הבאתי את הספרים שלי לספרייה ואני מציג אותם לראווה.

אני לא יודע אם יקנו -אבל זה בכל זאת נחמד להציג דברים שעשיתי  כשהייתי צעיר יותר.

בכל זאת עברו 16 שנים מאז הייתי "הבטחה צעירה" והוצאתי ספר ראשון בגיל 26.

מה נשאר מזה? ברמת הספרותית לא הרבה. אני מקווה שבמישורים אחרים כן….

אז שיהיה לי בהצלחה ושקריית טבעון תמשיך בפריחה התרבותית.

המלצה למתנה לראש השנה – שוברים למסעדות באתר הזה

תמונה של עטיפת הספר השני שלי "צריך הרבה אהבה"

  שמונה עשרה שנים עברו מאז  השתתפתי בהתרגשות רבה  בסדנת הפריימל פילינגס באשרם של אושו, בעיר פונה שבהודו.

הייתי אז בן 23 וממש רציתי להשתחרר מדפוסים של התנהגות שאולי אינם שלי, ומדברים שמונעים ממני לחיות באושר.

השנים עברו. במובן מסויים חייתי באושר גדול יותר מאשר בשנים שלפני שגילי את עולם הרוח ואת אושו ואת האפשרות להקשיב לקול הפנימי שלי.

ומצד שני, כבר שנים ארוכות אני גם מרגיש שאני לא מצליח להיות ממש מאושר כפי שהייתי רוצה ולא מצליח להקשיב לעצמי בצורה שהייתי רותה. נאמר זאת בלי בושה: אני מרגיש זאת מאז שנולדו לי הילדים. מצד אחד מתנה גדולה שלא הייתי מוותר עליה  ומצד שני – קושי להיות במקום ששוב כאילו מכריחים אותי לעשות דברים בשביל אחרים. לשים אחרים לפני הצרכים שלי וכו וכו.

 גם בשבוע הבא, בגיל 41, אני הולך שוב לאותה סדנא.  זה לא שאני מצפה שפתאום ייפתרו כל הבעיות, אבל אני חושב  שזה יכול לעזור לי ללראות קצת יותר טוב מי נהייתי עבור ההורים שלי, מי אני באמת מתחת לדמות שהפכתי להיות בתור ילד קטן, מה אני רוצה היום ואיך אני יכול להגשים את  עצמי גם בתור בעל, בתור אבא ובתור אדם בוגר.

אז שהיה לי בהצלחה

שנה טובה לכולנו

הידע עליו מתבססת הגישה נרכש במהלך 14 שנה של לימודי תנועה אצל פרופסור רות זיו-אייל. על אף שלמדתי אצל מורים רבים בארץ ובעולם, המקור האמיתי לכל הדברים שאני כותב ומלמד, ולכל עקרונות הגישה – הוא הידע הפלאי, העמוק והמרתק אליו חשפה אותי רות בשיעורי התנועה שלה.

לאתר החדש שלי ליחצו כאן

רציונל הגישה
א. יש צורך ללמוד מחדש כיצד להשתמש בגוף
בני האדם נעים כמעט בכל רגע של חייהם: עומדים, צועדים, יושבים, קמים שוכבים ומבצעים אלפי פעולות שונות ומגוונות, ללא קושי מיוחד וללא הצורך במחשבה או בתשומת לב מיוחדים. אולם היכולת לבצע את כל אותן הפעולות בצורה נכונה אינה קיימת עוד אצל בני האדם באופן טבעי. מרבית החלק הבוגר של המין האנושי משתמש בגוף בצורה שאינה בריאה ואינה מתאימה למבנהו, ובאופן הגורם לחוסר נוחות, לכאבים ואף למחלות. לבני האדם מבנה פגיע יותר מאשר ליונקים אחרים, בעיקר מפני שהאדם עומד זקוף על בסיס צר של שתי כפות רגליים ועובדה זו הופכת כל פעולה למורכבת יותר ולמסוכנת במידה ולא מבצעים אותה בצורה נכונה. הסיכון יכול להיות בטווח המיידי או בטווח הארוך, אך הוא קיים, ואף ביתר שאת במידה ומשתמשים בגוף בצורה בלתי נכונה.

ב. שימוש נכון בגוף הוא מחזק

שימוש נכון בגוף מפעיל מגוון רחב יותר של שרירים ומאפשר לאנשים לחזק את הגוף שלהם תוך כדי החיים עצמם. מדובר בראש ובראשונה בשרירי הרגליים אשר הולכים ומתחזקים ככל שמאפשרים לרגליים לשאת את משקל הגוף ללא התחמקויות (על כך בהמשך). דבר זה מגדיל את ה"תפוקה" שכל אחד מוציא מגופו, ואת משך הזמן במהלך כל יום בו ניתן לתפקד בצורה נוחה ללא כאבים וללא "פיצויים" הגורמים לשחיקה.

ג. שימוש נכון בגוף פירושו התנהלות חיונית, יעילה ובריאה
בעזרת לימודי תנועה נכונה יכולים גם אנשים בוגרים להשתמש בגופם בצורה חיונית ויעילה מבלי להרגיש כבדים ועייפים, וכיצד ניתן לבצע את כל פעולות היום יום בצורה דינאמית ויעילה יותר.כאשר לומדים כיצד להשתמש בגוף בצורה נכונה, אז בכל פעולה מופעלים יותר מפרקים, יותר איברים ויותר חוליות. תנועות הגוף נהיות פחות מוגבלות, פחות "תקועות" ופחות סימטריות (כפי שניתן לראות בתמונה), וכך הופכת ההתנהלות הגופנית היומיומית לבריאה יותר, ערנית, נינוחה ויעילה יותר.